פסק-דין בתיק ת"ק 2861-04-10

1.         עסקינן, לטענת התובעים באירוע תאונה מיום 20.12.09 בכביש 444, בסמוך תחנת דלק פז בטייבה. בגין האירוע הנטען, הוגשו שתי תובענות: האחת בבית משפט השלום בין התובע 1 והנתבעת 1 והשניה, בבית המשפט לתביעות קטנות על ידי התובעים 2 ו- 3 כנגד הנתבעת 1 ואף כנגד התובע 1.

            נוכח היות שתי התביעות עוסקות באירוע אחד, הוריתי על איחוד הדיון בהן ולפיכך, לצורך נוחיות הדיון יקרא מר אוסאם עוידה -  "התובע", מר עומר נסיראת - "התובע הנוסף", חב' הביטוח כלל - "הנתבעת".

2.         לטענת התובע, בבוקרו של יום האירוע, ביציאה מתחנת הדלק פז, בצומת, ביקש להשתלב בכביש ראשי ותוך כדי חציית הצומת התנגש ברכב הנהוג על ידי התובע הנוסף וכך נגרמה התאונה. תביעת התובע, איפוא, מהנתבעת - היא  המבטחת - סך של 19,808 ש"ח, כאשר רכיבי הנזק הינם שווי הנזק הישיר בסך 18,208 ש"ח, טרחה ועוגמת נפש בסך 1500 ש"ח והפרשי הצמדה וריבית בסך 250 ש"ח.

3.         לטענת התובע הנוסף, האירוע אירע עת נסע בנתיב הימני בכביש חד סטרי ובעת שהגיע לצומת בו מוצב תמרור "תן זכות קדימה" ביציאה מתחנת הדלק, התפרץ רכב הנהוג על ידי התובע תוך התעלמות מהתמרור הנ"ל ופגע ברכבו. נזקיהם של התובעים הנוספים עולה כדי 18,059 ש"ח וזאת כאשר רכיבי הנזק הינם שווי הרכב בסך 17,800 ש"ח, שכ"ט שמאי 1,039 ש"ח, עוגמת נפש והוצאות בסך 1,000 ש"ח ובזיכוי סך 1,780 ש"ח בגין שרידי הרכב.

4.         הנתבעת דחתה את שתי התביעות, שכן לטעמה אין מדובר באירוע שהיה כלל ועיקר. על פי בוחן התאונה ודו"ח החוקר אירוע כנטען על ידי שני הצדדים האחרים בתיק, לא היה.

5.         בפני העידו התובע, התובע הנוסף, בוחן תנועה מטעמה של הנתבעת וכן חוקר פרטי.

            התובע והתובע הנוסף פרטו בגרסאותיהם ובעדויותיהם את השתלשלות האירועים וכאן המקום לומר, כי העדויות הנ"ל לוקות בחסר. ואבהיר דברי.

            הן התובע והן התובע הנוסף טענו כי אנשים נוספים היו מעורבים בבוקרו של אותו יום הן לענין פינוי כלי הרכב באמצעות מכוניות גרר, והן בהבאת הרכב לתחנת הדלק פנימה.

            עדויותיהם של התובע והתובע הנוסף הינן עדויות יחידניות של בעל דין מעוניין, אליהן יש להתייחס בחשדנות כמצוות סע' 54 לפק' הראיות ובמיוחד מקום בו יכלו להביא עדים מטעמם.

6.         במצב הדברים המתואר לעיל, הימנעותם מלהביא עדים אומרת דרשני ופועלת לחובתם - "הימנעות זו על-פי כללי ההגיון יכול שתשמש יסוד למסקנה כי הראיה לא תועיל לאותו בעל דין אלא תזיק לו שאילו הייתה מוציאה צדקתו לאור על שום מה לא הביאה? לשון אחרת, הימנעות של בעל דין מלהביא ראיה שכזאת מוסיפה תוספת משקל לראיותיו של בעל דין יריב".  ראה: ע.א 620/74 מור נ' פלונית (ל) (1) 218, ע.א 192/85 ק.ת. נ' הכט מד(ד) 646, 

ע.א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' מתתיהו  מה(4) 651, ע.א 713/89 ציון נ' תשובה מו(1) 63, ע.א 2275/90 לימה נ' רוזנברג מז(2) 605, 614 ה' ו'.

7.         עיון בעדויותיהם של התובע והתובע הנוסף מלמדת על סתירות מהותיות בעדויותיהם. התובע טוען כי לאחר האירוע נסע עם רכבו לתוך תחנת הדלק. מאידך, התובע הנוסף טוען כי רכבו של התובע לא יכול היה לנסוע יותר ממקומו. דוגמא נוספת לסתירה הינה, מיקום התאונה. לשיטת התובע רכבו היה כבר באמצע הצומת ומאידך, התובע הנוסף טוען כי מקום התאונה היה כמטר בתוך הצומת.

8.         מול שתי עדויות אלה, מצויות העדויות של בוחן התנועה ושל החוקר הפרטי. תורף חווה"ד של בוחן התנועה אשר לא נסתרה, הינו כי הנזקים בכלי הרכבים הנדונים "כפי שהם נראים בתמונות שהיו בחומר התביעה, הנזקים כיוונים, נטייתם וגובהם, אינם תואמים את המגעים בין כלי הרכב הנדונים - הנזקים ברכב המבוטח פרטית שברולט כפי שהם באים לידי ביטוי בתמונות נזק חזק, קשה והרסני כשכיוונו מאחור לפנים בעוצמתו יחסית למצב הנזק ברכב צד ג' מסחרית GMC שבו נראה כיפוף קשה, חזק מהצד כלפי פנים. הנזקים ברכב המבוטח פרטית שברולט היו צריכים להשאיר חותם שונה. הכוונה היא שהחזית בעיקר עם אזור הפגיעה בקצה קדמית שמאלי הנזק היה צריך להיות מלפנים לאחור כאשר הכנף הקדמית שמאלית היתה צריכה להיות עם בטן כלפי חוץ, מכיוון שהכיפופים בדופן צד ימין, חלק אחורי של רכב צד ג' מסחרי GMC . מכאן, שהמאפיינים שלה הוא מגע חזית אל צד במקרה שלפנינו אין המצב כזה.

            עוד אני מפנה להסבר המשמעותי אשר הסביר חוקר התאונות בעמודים 12 ו- 13 לפרוטוקול, שורות 21-30 ושורות 1-2 בחקירתו הנגדית, מדוע אין שום קשר בין הפגיעות הנטענות לבין תאונה משותפת. הסבר זה המצב את כל האופציות של צורות יציאה מתחנת הדלק וצורות מפגש בין שני הרכב - לא נסתרו.

9.         התוצאה הינה, שחוות הדעת המומחה של בוחן התנועה מקובלת עלי ואני מאמץ אותה. אוסיף ואומר, כי אף החוקר הפרטי אשר חקר את המעורבים, העיד ועדותו לא נסתרה, ויש בה חיזוק לעמדת הנתבעת לפיה לא היה כל אירוע משותף לשני כלי הרכב, כנטען בכתבי הטענות של התובע והתובע הנוסף.

10.        סוף דבר - אני דוחה את התביעה של התובע וכן של התובעים הנוספים כנגד כלל חברה לביטוח, הן בתיק האזרחי והן בתיק התביעות הקטנות.

            אשר לתביעת התובעים הנוספים כנגד התובע - גם כאן אני קובע כי דינה להדחות, שהרי אירוע כנטען בכתבי הטענות לא היה.

11.        אני מחייב את התובע וכן את התובעים הנוספים לשלם לנתבעת, כלל חב' לביטוח, את הוצאות המשפט וכן שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ש"ח כל אחד מהם.

            סכומים אלה ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.